לחמניות שום ועשבי תיבול

ברוב המקרים הסיבה היא ערבוב יתר של הבלילה או קמח תופח לא טרי. כשמערבבים את הבלילה יותר מדי הגלוטן מתפתח והלחמניות יוצאות דחוסות וגומיות. חשוב לערבב רק עד שהחומרים מתאחדים. סיבה נוספת היא קמח תופח ישן שאיבד את כוח ההתפחה - כדאי לוודא שהקמח טרי, או להשתמש בקמח רגיל עם אבקת אפייה טרייה.

כן, מחליפים כל כוס קמח תופח בכוס קמח רגיל עם כפית אבקת אפייה. זה בדיוק אותו עיקרון - הקמח התופח הוא פשוט קמח רגיל שכבר מעורבב עם אבקת אפייה. למתכון הזה, שתי כוסות קמח רגיל עם שתי כפיות אבקת אפייה יתנו בדיוק את אותה תוצאה. כדאי לערבב את אבקת האפייה עם הקמח לפני שמוסיפים לשאר החומרים כדי שתתפזר אחיד.

פטרוזיליה, עירית, רוזמרין, טימין, אורגנו ובזיליקום - כולם עובדים מצוין. פטרוזיליה ועירית נותנות טעם רענן ועדין, ואילו רוזמרין וטימין נותנים אופי ים-תיכוני עמוק יותר שמשתלב נהדר עם שום. אפשר להשתמש בסוג אחד או לערבב שניים-שלושה יחד. אם אין עשבי תיבול טריים, אפשר להשתמש במיובשים בכמות קטנה יותר, בערך שליש מהכמות.

בהחלט, הן נשמרות במקפיא עד חודשיים ומתחממות מצוין. אחרי שהלחמניות מתקררות לגמרי אני מכניסה אותן לשקית או קופסה אטומה ומקפיאה. כשרוצים לאכול, מחממים בתנור ב-180 מעלות כ-5-7 דקות ישר מהמקפיא והן חוזרות להיות רכות וריחניות כאילו יצאו עכשיו. עדיף לחמם בתנור ולא במיקרו כדי לשמור על המרקם.

יומיים בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר, או עד 5 במקרר. הן הכי טעימות ביום ההכנה כשהן עדיין רכות, אבל נשמרות יפה גם למחרת. לפני ההגשה אפשר לחמם אותן מעט בתנור או בטוסטר כדי להחזיר את הרכות והריח. כי הן חלביות, אם משאירים אותן ליותר מיום-יומיים עדיף לשמור במקרר.

המתכון הזה חלבי בזכות הגבינות, וקשה להמיר אותו לפרווה בלי לוותר על האופי. הגבינה הלבנה, הצהובה והפרמזן הן הבסיס של הטעם והמרקם, אז המרה לפרווה תשנה את המתכון מהותית. מי שמחפש גרסה פרווה של לחמניות שום יסתדר יותר טוב עם לחם השום או אצבעות השום שלי, שבנויים ככה מלכתחילה.

כן, אפשר להשמיט אותה או להחליף בגבינה צהובה מגורדת מסוג אחר. הגבינה הצהובה נותנת נמסות וטעם עשיר, אבל הלחמניות יצליחו גם בלעדיה. אפשר להחליף במוצרלה מגורדת לחוטים נמשכים, או להוסיף עוד קצת גבינה לבנה כדי לשמור על הבלילה עשירה ולחה. הפרמזן או הבולגרית יישארו וייתנו את המליחות.

כן, אפשר ליצוק את הבלילה לתבנית משומנת רגילה וליצור גושים בכף. בלי תבנית שקעים פשוט יוצקים כפות מהבלילה על תבנית מרופדת בנייר אפייה, בריווח קטן ביניהן. הן יצאו קצת פחות אחידות בצורה אבל בדיוק אותו טעם. אפשר גם להשתמש בתבנית סיליקון או במנג’טים של נייר.

הן מושלמות לצד מרק חם, סלט ירוק, גבינות או פשוט חמאה. אני הכי אוהבת אותן טבולות במרק עגבניות או מרק ירקות חם, אבל הן גם מנה נהדרת לצד סלט לארוחת ערב קלה. לשולחן אירוח אפשר להגיש אותן בסלסלה עם ממרחי גבינה, פסטו או חמאת שום.

הן מוסיפות מליחות וטעם עשיר שהופך את הלחמניות ממאפה רגיל למשהו מיוחד. הגבינה הלבנה נותנת רכות והצהובה נותנת נמסות, אבל דווקא הכף-שתיים של פרמזן, קשקבל או בולגרית מפוררת הן שנותנות את הבעיטה של הטעם. הן מליחות ומרוכזות, אז כמות קטנה משנה את כל אופי הלחמנייה.