בומוואלוס

בומוואלוס (או בורמואלוס, בורמליקוס, בימואלוס) הם כדורי מצה מטוגנים עם סוכר - מאכל מסורתי ספרדי שמכינים בפסח.

כל משפחה ספרדית קוראת להם בשם אחר - בומוואלוס, בורמליקוס, בימוליקוס - אבל הרעיון אותו דבר: מפררים מצה רטובה, מערבבים עם ביצים ומתבלים, מטגנים בשמן עמוק ומגלגלים בסוכר. זה הטעם של פסח למי שגדל בבית ספרדי, והמקבילה הספרדית למצה בריי של האשכנזים.

אותם מצרכים בערך, טכניקה שונה לגמרי: בומוואלוס מטגנים ככדורים בשמן עמוק, מצה בריי מטגנים כפשטידה שטוחה במחבת.

מצה בריי זו בעצם חביתת מצה שטוחה - שוברים מצה, מערבבים עם ביצה ומטגנים כמו פנקייק. בומוואלוס לעומת זאת הם כדורים קטנים שמטגנים בשמן עמוק ויוצאים תפוחים וזהובים, ואז מגלגלים בסוכר. הסגנון הספרדי לעומת הסגנון האשכנזי. שניהם טעימים, פשוט אחר.

כנראה שהמצה הייתה רטובה מדי, או שהשמן לא היה חם מספיק.

שתי סיבות עיקריות: אחת - המצה ספגה יותר מדי מים ולכן הבלילה נוזלית (פתרון: להרטיב רק דקה ולנער מעודפי מים). שתיים - השמן קר מדי, אז הכדורים שוקעים ומתפוררים במקום לצוף ולהתבשל (פתרון: לבדוק עם פירור - אם מבעבע מיד, השמן מוכן).

טכנית אפשר, אבל זה לא באמת בומוואלוס - הטיגון בשמן עמוק הוא מה שנותן את הפריכות והתפיחה.

אם מאפים בתנור הכדורים ייצאו יבשים ולא תפוחים. בומוואלוס אמיתיים חייבים שמן עמוק - זה חלק מהזהות של המנה. אם רוצים גרסה קלה יותר, הטריק הוא לסנן על נייר סופג מיד אחרי הטיגון כדי לספוג שמן עודף.

בהחלט - במסורת הספרדית יש גם גרסה מלוחה עם גבינה לבנה או טוב טעם בתוך הבלילה.

מוסיפים 2 כפות גבינה לבנה או גבינת טוב טעם לבלילה, מורידים את הסוכר, ומגישים עם גבינה לבנה וירקות בצד. זו ארוחת בוקר שלמה לפסח. אפילו אפשר להוסיף תפוח אדמה מעוך לבלילה - כל משפחה ספרדית עושה את זה קצת אחרת.

הכי טעימים חמים מהמחבת. בטמפרטורת החדר - עד יום אחד, אבל מאבדים את הפריכות.

בומוואלוס הם כמו סופגניות - הקסם נגמר כשהם מתקררים. אם נשארו, אפשר לחמם בתנור על 180 מעלות 5 דקות כדי להחזיר קצת פריכות. הקפאה לא מומלצת - הם סופגים לחות ויוצאים רכים.

בבוקר של פסח: עם סוכר או עם דבש. הבומוואלוס הכי טעימים כשהם חמים ומגולגלים בסוכר. מי שרוצה לגוון, אפשר גם עם דבש.

יש לפחות 7 איותים: בומוואלוס, בומואלוס, בורמואלוס, בורמליקוס, בימואלוס, בימוליקוס, בורמלוס. הכל אותו מאכל.

השם מגיע מהלאדינו (הספרדית-יהודית) והוא השתנה לפי הארץ והעדה. יהודי טורקיה, יוון ובולגריה - כל אחד קורא לזה אחרת. בישראל האיות הנפוץ ביותר הוא “בומוואלוס” או “בורמואלוס”. בסוף, לא משנה איך קוראים - העיקר שמכינים.